ד' בן 8, הוא ילד מקסים, מלא אנרגיות ןתמימות של ילד צעיר יותר. הוריו הגיעו עמו לטיפול על רקע קשיים בתחום הלימודים, סירוב ללמוד וכן התנהגויות ילדותיות שאינן מתאימות לסביבה.

כפי שאני עושה בכל פעם שמופנה אלי ילד לטיפול, בחרתי להיפגש קודם כל עם שני הוריו של ד' שספרו לי הרבה עליו ועל ילדותו המוקדמת, התנהגותו בהווה והאופן בו הם רואים אותו.

היות וקשייו העקריים היו בתחום הלימודי, יצרתי מיד קשר עם המורה שלו , שהוא עצמו הפנה את הילד לטיפול. יחד עם המורה , אשר תרם את זוית הראייה שלו על הילד, בנינו אסטרטגיה של עבודה שיושמה בבית הספר, בבית ובחדר הטיפול. שיתוף הפעולה הוביל לתובנה שד' סובל מתחושות עמוקות של חוסר ערך וחוסר ישע בתחום הלימודי ועל כן מוותר מראש על כל נסיון לימודי, גם כאשר מדובר בחומר קל שללא ספק מותאם לרמתו. את הויתור החצין בצורה של התנגדות מוחלטת ללמידה וחוסר שיתוף פעולה. העבודה עמו בכל המסגרות היתה על עדוד רב להתמודד, אמונה ביכולותיו ובחירותיו ועל ציפיות מותאמות ליכולותיו. הוריו שנואשו ממנו לא ציפו ממנו לדבר עוד, ולהפך פחדו ללחוץ עליו פן יגרמו לו נזק נוסף. דוקא גישה זו גרמה לשימור הבעיה שכן חזקה את תחושתו הפנימית, הלא מודעת , שאינו שווה, אינו מסוגל כשההוכחה היא שאף אחד גם לא דורש ממנו או מאמין שהוא מסוגל.

כאשר גיליתי את קיומו של מנגנון זה, כיוון העבודה הטיפולית היה ברור ויושם גם בבית הספר וגם בעבודה עם ההורים. הם החלו לדרוש ממנו יותר, יחד עם מתן עזרה מתאימה וכך גם המורה שהפגין סבלנות רבה ואמפטיה גדולה לקשייו אך לא ויתר עליו כתלמיד.

בחדר הטיפולים ד' החל ליצור לעצמו מקום בטוח שבו הוא אינו נשפט או נמדד לפי השגים , מקום בו הוא יכול להביא את עצמו באופן טבעי מבלי להרגיש איום לערך העצמי שלו. בשלב מסוים, לאחר שהרגיש בטוח בקשר אתי, הביא את ההתנגדות גם לחדר וחשב להפסיק לבוא. ביחד עם ההורים הבנו שאם נוותר לו , זה יהיה לוותר עליו. בנסיון להבין מה היה רוצה שיקרה בחדר הוא ספר שאוהב לבנות דברים וכאשר הצעתי לו לבנות יחד מעצים אמיתיים הוא התמלא במוטיבציה והמשיך לבוא. זו היתה נקודת המפנה בטיפול שממנה הלך מצבו והשתפר תוך שהוא בונה את החפצים שהוא רצה. מתן הלגיטימציה לרצונותיו, הבניה והיצירה נתנו לו את החוויה של מסוגלות והצלחה. מכאן הלכה והתעצמה החוויה הפנימית שלו את עצמו כילד בעל כוחות ויכולות. הוא התחיל ללמוד והתקדם אט אט תוך המשך קבלת סיוע לימודי. הוא החל להתמודד עם אתגר הלימודים מתוך רצון ומוטיבציה.

הטיפול בד' הסתיים בתחושה של התקדמות והישג לאחר כתשעה חודשים, ביוזמת ההורים.