אבחון דידקטי: בודק מיומנויות למידה בעזרת מבחנים שונים ומגוונים ומתבצע על ידי מאבחנות דידקטיות או פסיכולוגים חינוכיים או קליניים.
אבחון פסיכו דידקטי: בודק מיומנויות למידה ומאפיינים רגשיים ואישיותיים. מתבצע על ידי פסיכולוגים קליניים וחינוכיים, או בשיתוף מאבחנות דידקטיות. האבחון עושה שימוש במבחנים דידקטים הבודקים מיומנויות למידה שונות ומגוונות וכן מבחנים פסיכולוגים השלכתיים.
אבחון פסיכו דיאגנוסטי: אבחון הבודק את רמת האינטליגנציה של הנבדק וכן את עולמו הפנימי ומאפייני האישיות שלו. מתבצע על ידי פסיכולוגים קליניים וחינוכיים. האבחון עושה שימוש במבחני אינטליגנציה ומבחני אישיות השלכתיים יחודיים לפסיכולוגים.
הערכה פסיכולוגית: מעריכה את עולמו הפנימי של הילד/מבוגר, רמות החרדה, דפוסי התמודדות, כוחות ומשאבי נפש לעומת מצוקה וקשיים רגשיים ותפקודיים. מתבצעת על ידי פסיכולוגים קליניים וחינוכיים וכן מטפלים רגשיים. הערכה זו הכרחית בתחילת טיפול על מנת להבין את הקשיים ומקורם, להגדיר את מטרות הטיפול ואת אופיו.
במסגרת הקליניקה מבוצעים אבחונים והערכות כאחד.
אבחונים מתקיימים מידי שבוע בתאום מראש.
קטגוריות:
קשה לקבוע מראש כמה זמן יארך טיפול. על מנת להגיע לתוצאות מוצלחות ועמידות לאורך זמן יש לצפות לתהליך שימשך לפחות מספר חודשים. הדבר תלוי במשתנים רבים ובין היתר: רמת שיתוף הפעולה של הילד הילד וההורים ביניהם, רמת המשאבים הנפשיים הקיימת במשפחה, רמת ההתנגדות לחשיפה ונגיעה במקומות כואבים ולא מודעים וכמובן רמת הניסיון, הידע המיומנות והרגישות של המטפל.
הטיפול מסתיים בדרך כלל בהסכמה משותפת של הילד, ההורים והמטפל, כאשר מקובל על כולם שהתהליך הושלם והושגו התוצאות. תהליך סיום הטיפול כרוך בעיבוד הפרידה ולוקח בדרך כלל בין חודש לחודשיים. תהליך הפרידה הינו חלק בלתי נפרד מהטיפול עצמו ויש חשיבות עליונה להשלים אותו בצורה טובה על מנת לבסס את הישגי הטיפול ולא לגרום לנסיגה וחזרה של קשיים שנעלמו.
קטגוריות:
כאשר מתגבשת אצל ההורים הבנה ברורה שילדם שרוי במצוקה וקיים קושי ושהם מעוניינים לפנות לטיפול עליהם לפעול במספר מישורים. . חשוב לוודא שמדובר באיש מקצוע ותיק ומנוסה, מומחה בעבודה עם ילדים. כדאי לחפש המלצות אצל מכרים שהתנסו בטיפול, כמו כן ניתן לפנות לקופות החולים. כדאי גם לוודא שיש להם ידע וניסיון בהדרכה הורית.
לפני הפניה לטיפול חשוב לאבחן את הבעיה, לעשות הערכה פסיכולוגית מקיפה לגבי מהות הבעיה, מקורה והדרכים לטפל בה. אני עושה זאת בכל מפגש ראשוני עם הורים בצורה מקיפה ומחליטה על דרך הטיפול הנכונה ביותר לילד.
קיימים אנשי טיפול שונים העוסקים בטיפול בילדים, פסיכולוגים קליניים לילדים, מטפלים בהבעה ויצירה, מטפלים במוסיקה, בתנועה, בבעלי חיים, במשחק.
מספר נקודות חשובות לבדיקה בטרם תבחרו מטפל:
- מהם הותק, הניסיון ומסלול הלימודים שלו?
- האם המטפל מקפיד על גבולות ונהלי הטיפול?
- האם מקפיד על קיום מפגשים קבועים בתדירות גבוהה עם ההורים לצורך הדרכה?
- מהי תגובת הילד למטפל ולטיפול?
- מהי תחושת הבטן שלכם לגבי המטפל, איזה קשר נוצר ביניכם?
קטגוריות:
מצוקה רגשית נוצרת בתהליך איטי ולאורך זמן ונובעת מגורמים שונים. לעיתים מדובר בקושי לבטא רגשות לא נעימים, בעיקר כשהילד אינו רוצה לאכזב או מרגיש שביטוי כזה אינו מקובל. לעיתים קיים מאבק פנימי בין רגשות שונים והמתח הפנימי מייצר תחושת מצוקה וחוסר מוצא.
לעיתים ילדים חוששים לבטא צרכים רגשיים מסיבות שונות שחלקן קשורות גם לסביבה שאינה פנויה או אינה מסוגלת לשמוע ולספק צרכים אלו. לעיתים מדובר בחוויה חזקה של חוסר הכלה ודאגה הורית, מסיבות שאינן בשליטת הילד והוריו או אחרות. לעיתים קשיים לימודיים, לקויות למידה הזקוקות לטיפול או קשיים חברתיים יוצרים מצוקה ומתח פנימי.
קטגוריות:
אפשר לטפל בילדים באופן ישיר או עקיף דרך ההורים כבר מיום היוולדם (גם לתינוקות יכולות להיות מצוקות נפשיות).
קטגוריות:
הטיפול מתחיל בדרך כלל במספר פגישות לצורך הכרות עם ההורים והילד, איסוף מידע, הבנת הקושי לעומק וגיבוש הערכה באשר לדרכים בהם ניתן לטפל בקושי. בתום מספר פגישות הערכה , מתחיל הטיפול. הילד נפגש איתי אחת לשבוע וההורים מגיעים לפגישות הדרכה ויעוץ אחת לשבועיים.
בפגישות עם הילד ובפגישות ההדרכה עם ההורים, אני מקפידה על עבודה משותפת במטרה לשחזר ולהתיר דפוסים עמוקים הגורמים להפרעה הרגשית. תהליך הטיפול אורך מספר חודשים שכן יש צורך בהיווצרות אמון וקשר עמוק על מנת לעבוד עם הלא מודע ולחשוף מקומות כואבים. תהליך החשיפה והעיבוד לוקחים זמן ומצליחים להתקיים באווירה של מרחב, סבלנות וזמן.
קטגוריות:
ברוב המקרים, לא! אצל אנשים רבים קיים חשש מפני פנייה לפסיכולוג קליני לילדים כביכול בגלל שהדבר מעיד על רמת חמורה יותר של בעיה. לא כך הדבר, מצוקה רגשית, קונפליקטים , חרדות, התנהגויות נמנעות או תוקפניות אינם בהכרח מעידים על הפרעה נפשית קשה אלא מעידים על קושי רגשי הזקוק לטיפול, על מצוקה המנסה להישמע, על ילד המנסה בכל כוחו להתמודד כמיטב יכולתו ולשדר לסביבתו שמשהו לא בסדר והוא אינו יודע מה לעשות.
במקרים אלו מוטב לפנות לעזרה מקצועית מתאימה, אצל אנשי מקצוע שרכשו ידע, כלים וניסיון מקצועי רב.
קטגוריות:
לעיתים ההורים מאתרים קושי ומצוקה אצל ילדם אך חושבים שמדובר במשהו זמני שיחלוף עם התבגרות הילד. הסכנה בכך היא שדפוסים לא רצויים עלולים להתקבע, או שחווית המצוקה וחוסר המוצא יתגברו עד לסכנה לפגיעה חמורה יותר בהתפתחות הנפשית של הילד.
אחד הדברים העצובים ביותר בהימנעות מפניה לטיפול היא התחושה המתעצמת של הילד שמצוקתו אינה נשמעת, ואז נוצרת בנוסף, גם חוויה של בדידות.
קטגוריות:
כאשר ההורים נתקלים בקושי או בעיה הנמשכים לאורך זמן ומעוררים דאגה, כאשר ההתנהגות או הקושי מפריעים לתפקודים חשובים בחיי הילד: לימודים , חברה, משפחה, גוף.
כאשר ההורים מנסים לעזור, לשנות דפוסים ודבר אינו עוזר כדאי ומומלץ לפנות לטיפול.
כאשר הילד מבטא רצון ישיר בעזרה חובה לפנות מיד לעזרה.
כאשר הילד מבטא ייאוש ומחשבות אובדניות או שנאה עצמית חובה לפנות מיד לעזרה מקצועית.
קטגוריות:
